כאשר התלמידים שלי כותבים בבלוגים הם מעוניינים שיקראו את מה שהם פירסמו.
בתחילה הם גייסו את חבריהם לכיתה, בני משפחה, וחברים הקרובים כקהל קוראים אוהד ומגיב.
ככל שהכתיבה מתקדמת, הבלוגים פורצים את קירות הכיתה. התלמידים מעוניינים לשתף את העולם בלמידה ובכתיבה שלהם.
להלן ציטוטים מפי ילדי :
ניקול- צריך להגיב בבלוגים של החברים כי אני רוצה שיהיה כייף לחברים. שהחברים ידעו שקראתי את מה שהם כתבו. אני משאירה סימן שנהנתי בקריאה.
רועי- אני משתדל להגיב בצורה תרבותית ומנומסת. לא להעליב.
עמרי- אני שמח שאבא מגיב לי בבלוג, מוסיף, ומסביר. בגללי גם הוא רוצה לפתוח בלוג שיתאר את הנסיעות המרובות שלו בחו"ל.
דביר- לפעמים כשקוראים פוסט לא חייבים להגיב בצורה חיובית. למשל, אפשר לא להסכים, אפשר לתקן דברים, אפשר לכתוב דעה שונה.
שגיא- אני אוהב שמגיבים לי בבלוג, כי מי שקורא אוהב את מה שכתבתי. אני רוצה שהוא יחזור ויגיב לי שוב ואני אגיב לו חזרה.
אלון- אם רוצים שיגיבו לנו אנחנו צריכים להגיב לאחרים.
אלי- כשמגיבים בבלוג של החבר גורמים שימחה לחבר. אני רוצה שיגיבו לי מכל העולם.
ואני??
מקרינה בכיתה לילדים כל פעם פוסט של תלמיד אחר, מגיבה מולם. לפעמים מעלה תגובה ויחד איתם משוחחת על תגובה משמעותית. התגובות מעצימות את התלמידים ומעודדות אותם לכתוב עוד ועוד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה