ספרים רבותי ספרים...

אני קוראת מאז שאני זוכרת את עצמי.
כשנכנסתי בפעם הראשונה בילדותי לסיפריה ציבורית- הרגשתי שמצאתי את "מקומי".
היום, הבילוי המועדף עלי ביותר הוא חנות ספרים (נו טוב ,יש עוד כמה בילויים אהובים..).
אין כמו לעבור בין המדפים, להתבלבל מהמבחר הגדול, להריח את ריח הדפוס, לדפדף בדפים הכתובים המלאים אוצרות, להביט בכריכה המעוצבת, בשם הספר והסופר...ולבחור לבחור....

אני אוהבת לקורא כמעט הכל- סיפורת, שירה, מדע בדיוני, עיון ועוד...
יש לי בבית המון ספרים ואני שומרת עליהם היטב.
בעתיד אני מקווה שילדי וילדכם ירכשו גם אהבה לספרים ויקראו לשם הנאה, ואולי יעדיפו ספר טוב על תוכנית טלויזיה או גלישה באינטרנט...
מי יתן שילדנו יהיו חלק מהכינוי "עם הספר" הנבחר לנו.

תלמידי הכיתה ממליצים על ספרים שקראו:

http://www.tikshuv.org.il/moodle/mod/glossary/view.php?id=8713

למה בלוגים??

הבלוג הוא סביבה להתפתחות אינטלקטואלית של התלמידים המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה.
בלוגים בחינוך יש בהם כדי לאפשר אינטראקציה בשתי רמות:
אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי.(אם התלמיד כותב מבלי שאחרים קראו- הכתיבה מאבדת חלק ממשמעותה)
אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות בבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים.( תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם).
ישנו חשיבות רבה לדיאלוג। אני והתלמידים נתייחס לכתיבה בבלוגים אחרים ובכך נעניק להם ערך।
כאשר אנו נתייחס למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת .לכן, הבלוג החינוכי בניגוד למערכת למידה מתוקשבת סגורה מייצג סביבה פתוחה המזמנת דיאלוג מעמיק יותר תוך התייחסויות מתועדת לאחרים ותוך הצבעה על מקורות מידע .

היתרונות הפדגגוגיים בשימוש בבלוגים:
הבלוג הוא אמצעי למידה המאפשר ביטוי עצמי יצירתי במטלות של כתיבה ואיסוף מידע.
הבלוג משפר את האינטראקציה של המורה עם תלמידיו בכתה וכן אינטראקציה בין התלמידים לבין עצמם.
הכתיבה בבלוג תורמת להעצמת התלמידים המשתתפים בקורס
הבלוג הוא כלי בקרה עבור המורה שהרי כל התלמידים מקושרים אליו.

תלמידי כיתה ג'2 בבית ספר יסודי עדיין, אך תתאפשר להם כניסה "לעולם המבוגרים" בכתיבת בלוגים , שיהפכו לגורם משמעותי בתהליך הלמידהשלהם.

להעמקת הלמידה:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1652&referer=useJsHistoryBack


תודה,
חניתה.

השירים המשחקים איפה הם עכשיו?

מי מאיתנו לא חש פרץ נוסטלגיה כאשר הוא שומע שירים שגדלנו עליהם, או רואה ילדים (בודדים אם בכלל) משחקים בחוץ במשחקי הילדות - מחבואים, תופסת, גוגואים...

ומה קורה לנו כשאנו נפגשים עם הקלאסיקות של הספרים, הסופרים, והמשוררים, נעמי שמר, לאה גולדברג, יהונתן גפן, עוזי חיטמן ועוד ..

החלטתי לתת להורים לכתוב על ילדותם במסגרת שיעורי מולדת, כדי לשמר ולספר לילדים על ילדותינו.

הילדים מאוד נהנו לקרוא, להכיר ולהגיב לילדות הוריהם.

ביום המשפחה ניישם חלק ממשחקי ילדות אלה.

מי ייתן ובתרבות ילדנו לא יכללו רק כוכבי איסטנט, סדרות מתורגמות ואינטרנט...

תוכלו לצפות בכתיבה של ההורים:

http://www.tikshuv.org.il/moodle/mod/oublog/view.php?id=9792

*במהלך השבוע יפתחו בבלוג קישורים לבלוגים של ילדי הכיתה:)

העגורים של סאדקו

סדאקו נולדה בהירושימה שבמדינת יפן בשנת 1943.

בגיל 12 אובחנה אצל סדאקו מחלה קשה, ובזמן זה החלה לקפל עגורים מאמנות האוריגאמי (אומנות קפולי הנייר).ציפור העגור, מסמלת במסורת היפנית חיים ארוכים, תקווה, אושר ושלום.
האגדה מספרת, שאם מקפלים 1000 עגורי נייר, הם יגנו עליך מפני כל צרה ומחלה.היפנים מאמינים שהעגור חי 1000 שנה, ולכן מסמלים העגורים גם אריכות ימים.בזמן שקיפלה את עגורי הנייר אמרה סדאקו:"אכתוב על כנפיכם מסר שלום, ואתם תעופו ותפיצו את המסר מסביב לעולם".

סדאקו הספיקה לקפל 644 עגורי נייר בטרם נפטרה ממחלתה הקשה.מאמציה של סדאקו נגעו לליבם של חבריה לכיתה ומוריה, והם המשיכו במקומה, וסיימו את המלאכה.סדאקו הפכה לגיבורה לאומית ביפן, ובזכות אמונתה הפך העגור להיות גם סמל לשלום ברחבי העולם.בפארק השלום בהירושימה נבנה פסל הוקדש לסאדקו ולעגורי השלום.הפרוייקט בו החלה, חוזר ומבוצע לזכרה על-ידי ילדים ברחבי העולם עד עצם היום הזה!

כיתה ג'2 בבית ספר הוברמן, "הרימה את הכפפה" למען סדאקו ולמען גלעד שליט..
אבא של גילעד, אילן, הגיע לכיתתנו, ולימד אותנו את כל השלבים בקיפולי הנייר.
תוכלו לצפות בסרטון, בתהליך העבודה. אנו זקוקים לעוד עגורים. נשמח אם תעזרו לנו: http://www.origami-club.com/en/traditional/crane/anime-crane/index.html.

תודה,
חניתה חן.