מי מאיתנו לא חש פרץ נוסטלגיה כאשר הוא שומע שירים שגדלנו עליהם, או רואה ילדים (בודדים אם בכלל) משחקים בחוץ במשחקי הילדות - מחבואים, תופסת, גוגואים...
ומה קורה לנו כשאנו נפגשים עם הקלאסיקות של הספרים, הסופרים, והמשוררים, נעמי שמר, לאה גולדברג, יהונתן גפן, עוזי חיטמן ועוד ..
החלטתי לתת להורים לכתוב על ילדותם במסגרת שיעורי מולדת, כדי לשמר ולספר לילדים על ילדותינו.
הילדים מאוד נהנו לקרוא, להכיר ולהגיב לילדות הוריהם.
ביום המשפחה ניישם חלק ממשחקי ילדות אלה.
מי ייתן ובתרבות ילדנו לא יכללו רק כוכבי איסטנט, סדרות מתורגמות ואינטרנט...
תוכלו לצפות בכתיבה של ההורים:
*במהלך השבוע יפתחו בבלוג קישורים לבלוגים של ילדי הכיתה:)
המישחקים ,המשוררים והשירים הם מישחקים אהובים משוררים שיודעים לשורר שירים. יאיר ומקסים!
השבמחקהיי. מסכימה איתך בהחלט! זה כל כך מפחיד לראות את זה! למה לא לתת לילד שלך להיות ילד ולעצמך להיות הורה? למה לא לתת לילד תשומת לב באופן אחר, כמו להעביר איתו את הזמן היקר בהצגות לילדים או הופעות, פעיליות לילדים ועוד, במקום לטרטר את הילד שלך בשביל כמה שקלים?
השבמחקשרון,
השבמחקתודה על התגובה בבלוג. האם את עוסקת בתאטרון?
הלוואי והילדים שלנו היו משחקים יותר בחוץ. אני כל הזמן מנסה להכיר לילדים שלי משחקים כמו 3 מקלות, דג מלוח וכו', אבל עושה רושם שהם פחות מתחברים לקונספט.
השבמחק