ובשבט חמה הפציעה ליום אחד

זום לצילום.

כשהייתי בערך בת שתיים עשרה, גילתי את המצלמה, כמובן שהיא לא הייתה דיגיטאלית. למדתי לצלם באמצעות ניסוי ותהייה- זה היה מתסכל, יקר, וכל כך מסובך.. (נוסטלגיה, נוסטלגיה..)
הילדים בכיתתי לומדים צילום עם המורה ענבל.
המטרה היא לקדם את הפוטנציאל שיש בכל ילד/ה לבטא את עצמו/ה, את רצונו/ה ואת עולמו/ה באמצעות למידה, דמיון, יצירה ועשייה. השימוש בצילום יוצר חוויה רגשית המסייעת לצמיחה אישית ובין-אישית. בתוך הקשת הרחבה של האומנויות יש לשפה הצילומית תכונות ייחודיות.
הצילום ממסגר מציאות של רגע, ויחד עם זאת מתעד תהליכים ארוכי טווח. השימוש בצילום תורם לשיפור הריכוז והסבלנות, פיתוח התבוננות בקורתית, אבחנה בין עיקר לטפל, הבחנה בפרטים כמרכיבים את הכלל, יכולת תכנון מראש, התמצאות במרחב ואימון הקשר בין התנועה לחושים. הצילום מאפשר לכל ילד/ה לקיחת מקום ומתן ביטוי אישי. קבוצת ילדים מבקרת בטיפולית ומלמדת את המבוגרים לצלם...(על כך אכתוב במהלך השנה).

מסע אחר..

הבלוגים הכיתתיים הם כלי למידה זמין, כלי המעודד דיאלוג, רפלקציה, יצירתיות, ואיסוף מידע.
הם משקפים תהליך כתיבה ארוך טווח, מראים את ההתקדמות האישית של כל תלמיד.
מטרתי היא לאפשר לילדים להביע דעות, לשתף במחשבות, ובעיקר לכתוב ולקרוא מתוך הקשר ועניין.
קראתי לבלוג של כיתתי "מסע אחר" מכוון שכמו שיוצאים למסעות, יודעים מה היא נקודת ההתחלה, אך לא נדע לאן נגיע...
בבלוגים התלמידים כותבים על חוויות אישיות או משותפות בבית הספר, המלצה על ספר, סיפורים דמיוניים, רפלקציות על נושאים שונים ועל תהליכי למידה אישיים.
(אנו מעונינים בהמשך להרחיב את הכתיבה עם קהילה נוספות בארץ ובחו"ל )
בזמן השיעור, אני מבחינה כי הילדים מרוכזים, המוטיבציה לכתיבה גדלה, הם ממשיכים לכתוב ולהגיב גם בזמנם הפנוי.
היום שאלתי את התלמידים למה צריך לכתוב בבלוג? והאם כדאי לחזור ללמידה הקודמת...
ולהלן דוגמאות מפי הילדים (בבלוגים האישיים הם כותבים בהרחבה):
שגיא- "בבלוג רוכשים יותר יודע, זה עוזר לי לכתוב מהר, אני מכיר יותר את המחשב כשאני כותב, ואני לא מתעייף בכתיבה".
ניתאי- "לפעמים יש בעיות טכניות".
ילנה- "כיף לכתוב במקלדת מאשר בעיפרון, והכי כיף לכתוב על הרפתקאות. למדתי להגיב לחברים, ואני טובה יותר במחשב".
אלון- " הכתב ברור, ואז קל לקרוא את מה שכתבתי ואם יש טעות אפשר תמיד לחזור ולקרוא מה שכתבת. אני מתמצא במחשב, וכולם ידעו מה אנחנו לומדים".
ויטה- "קוראים איזה חוויות חוינו".
עמרי- "כיף לי שיש לי סוף סוף דואר אלקטרוני. בבלוג אנשים מכל העולם יגיבו, יקראו,ויכתבו".
רועי- "אני רוצה שאנשים ידעו מה אנחנו כותבים בבית הספר".
יאיר- "רק ככה יכירו ויקראו אותנו, הבלוג הוא כמו ספר זכרונות".
איב – "זה כיף ללמוד בעזרת מחשב לא משעמם".
מקסים – "כתיבה בבלוג טובה כי כל העולם יכול לראות".
דביר – "אני לומד שפות חדשות".
קובי- "אני למדתי דברים חדשים: להוסיף תמונות, לכתוב בבלוג".

אסון בהאיטי

רעידת אדמה היא תופעת טבע שמקורה בתנועה של הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ (הלוחות הטקטוניים). בתנועתם נוצרים מישורי חיכוך בין הלוחות, וכאשר הכוח המופעל על מישורי החיכוך גדל מעל לכוח החיכוך בין הלוחות, חלה תזוזה מהירה = רעידת אדמה. בתהליך משתחררת הרבה מאוד אנרגיה, שחלקה הופך לגלים הנעים בכדור הארץ עד לפני השטח של כדור הארץ ומנדנדים אותו.
רעידת אדמה חזקה בעוצמה של כ-7 בסולם ריכטר פקדה את האיטי כ-16 ק"מ מבירת המדינה פורט או פראנס. בניינים רבים נפגעו. מניין ההרוגים גדול.

בהאיטי פועלים כבר עשרות ארגוני מכל העולם בהגשת טיפול רפואי, ובניסיונות הצלה. מדינת ישראל שלחה משלחת רפאית מיוחדת שהקימה בית חולים שדה.
אחרי שיעבור שלב הסיוע הראשוני נחשוב בכיתה כיצד נוכל לסייע לילדים הנפגעים.

מהירהוריה של מורה1

הילדים בכיתתי החלו לכתוב בבלוגים האישיים שלהם. כתיבת יומן ספרותי/אישי. הבלוגים הם מחברות הכתיבה שלהם, רק שבניגוד למחברת התכנים החדשים מוצגים ראשונים, הכתיבה גלויה לכל, הבלוג פורץ גבולות.הבלוג שלי מרכז את הבלוגים הכיתתיים הקשורים זה בזה, ה"בלוגוספירה" של ג'2.
המטרה שלי היא ליצור קהילה לומדת מתוך עניין, תומכת, רפלקטיבית, כשילדים מקבלים תגובות לכתיבתם, זה מגביר את המוטיבציה לכתיבה נוספת.
לצערי אני נתקלת בקשיים רבים.
בבית ספרי מעבדת מחשבים אחת אשר משרתת כיתות רבות פעילות, כל מפגש בחדר מחשבים נפתח בהצגת 2 בלוגים שונים שילדי הכיתה כתבו,המוקרנים במקרן . הילדים קוראים, אנו משוחחים על הפוסטים שנשלחו והם מגיבים בעקבות הדיון. כרגע הילדים (בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה) "לומדים" את הבלוג, עסוקים בחקר וגילוי, מתמודדים עם מכשלות טכניות, פותרים בעיות ועוזרים לחבריהם .אינני יודעת עדיין איך לרתום את ההורים..למרות שהם מכירים את סביבת הלמידה, הם עדיין שומרים על שתיקה ברשת (כבדהו וחשדהו?) אני זקוקה למחשבים ניידים זמינים בכיתתי מאוד קשה להפסיק תהליך באמצע כי צריך לפנות את חדר המחשבים.
תהליך הטיוט הוא ארוך..אני יודעת שבשיעור "רגיל" הייתי מספיקה חומר רב. אבל אני מאמינה שהלמידה הזו היא משמעותית, מעמיקה וטובה יותר (החשוב הוא האיכות ולא הכמות).
התלמידים לא רק משפרים את הכתיבה והקריאה, הם לומדים מיומנויות מחשב, לומדים לעזור אחד לשני כשהם נתקלים בקשיים טכניים.
כרגע,אני נותנת לילדים נושאים לכתיבה, עדיין הכתיבה אינה תמיד חופשית .
החודש נכנסנו לעשור חדש- 2010, צפו רגע בקטע קטן מהיו טיוב...



אני מאמינה שבעשור הבא בשנת 2020 לכל תלמיד יהיה IPHONE עם גישה לאינטרנט- בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם לא ייעלמו בקרוב ... אבל צצים כמו פיטריות אחר הגשם בתי ספר חדשים, אחרים..למידה דרך בלוגים תהיה אחת מהאפשרויות. עד מתי נשאר עם העיפרון והמחברת האישית?

(הרהורים על הערכה חדשה בהרהוריה של מורה 2 בקרוב)

מיזם נגישות בקהילה.

"עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו היותו יצור מובדל, אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול"- אלברט איינשטיין.

מטרת המיזם- להנגיש מידע בנושא נגישות פיזית בעיר לכל תושביה.

תלמידים מכיתות ג', והוריהם, עברו הכשרה מיוחדת לקראת המיזם.
ביום שישי יצאנו בפעם הראשונה לאסוף את המידע ברחבי שכונות פ"ת- מקומות גישה למבני ציבור, גנים ציבוריים, מדרכות ועוד...
במיזם זה אנו רוצים להקל על כלל אזרחי פ"ת ובמיוחד על אוכלוסיית האנשים עם המוגבליות.
במיזם משתתפים עוד בתי ספר בעיר, סטודנטים לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, הורים ותלמידי כיתות ג'.

תודה להורים בכיתתי ובכיתה המקבילה של אילנית שהקדישו מזמנם, באו להרצאות, ויצאו לשטח חדורי מוטיבציה עם סרטי מדידה...
תודה מיוחדת למנהלת שתמיד ראשונה להתנדב, לאילנה והכי הכי לכם תלמידי היקרים- התנדבות היא ערך חשוב שלמדתם היום.

צרו את עצמכם כדמות מגנה

תלמידים יקרים,
איננו יכולים להוסיף בבלוג שלכם תמונה אמיתית. בגלל חוקי הגלישה באינטרנט.
האתר Face Your Manga נותן לכם יד חופשית ליצור את הדמות/אווטר שלכם כדמות מאנגה/אנימה שתוכלו להשתמש באווטר בבלוג האישי שלכם.
מגוון האפשרויות הוא עצום ואפשר ליצור המון דמויות שונות אחת מהשניה.

מתחילים:
ראשית צריך לבחור אם הדמות היא זכר או נקבה.
ואז מקבלים דמות בסיסית שעליה בונים את הדמות.
מתחילים בפרטים בסיסים כמו עיניים, אף, אוזניים, שערות..
ממשיכים עד סוגי בגדים, משקפיים, עגילים ועוד..
סיימתם?
לוחצים על כפתור הfinish
תצטרכו למלא כמה פרטים כמו כתובת מייל (אפשר להשתמש במייל שלכם או שלי בכיתה)
והתמונה תשלח מיד לכתובת המייל.
ואז אלמד אתכם כיצד להזין את הבלוג בתמונה שתיצרו.

צרו את עצמכם כדמות מנגה/אנימה

We love to study English with Hava. It is a great fun

שפת האנגלית היא חלק בלתי נפרד מחיינו, ובכדי שנוכל ליהנות מן ההתפתחות של העולם המודרני, ולנצל את כל מה שאנו חפצים בו, אנו צריכים ללמוד אנגלית.
העולם היום הוא עולם גלובאלי, מדי יום אנו מבצעים פעולות רבות מאוד ונחשפים לחוויות כאלה ואחרות, ומי שאינו מבין את השפה האנגלית, ולו ברמה הבסיסית ביותר, לא יכול להיות חלק פעיל בעולם זה.
התלמידים בכיתתי לומדים אנגלית עם המורה חווה,ביעילות, והכי חשוב, בהנאה מן השפה.
הם שומעים סיפורים על התרנגולת הקטנה והאדומה, על האישה הזקנה שבלעה זבוב, לומדים אוצר מילים: שמות בע"ח, צבעים, ימי השבוע, לכל יחידת לימוד יש את השירים המתאימים לחיזוק הלמידה. עורכים הכתבות, קוראים וכותבים באנגלית.

והנה אתר לתירגול נוסף: http://www.amit.org.il/yesodi/english/

הצגה" "הקץ של העץ"

שבוע שעבר נסענו לצפות בהצגה : "הקץ של העץ".עלילת ההצגה מספרת על עורב וינשוף החיים על אותו עץ, אך אינם מודעים זה לקיומו של זה - העורב הירקן עובד ביום בשוק וישן בלילות, והינשוף המדען עובד במעבדה בלילות וישן בימים. יום אחד הם מגלים אחד את השני, והופכים ליריבים, מתנכלים זה לזה ללא הרף, עד שהעץ קורס. מאבדים את ביתם. בזכות ילדיהם-יש תקווה להמשך...

ההצגה מאוד מיוחדת. כתיבה הומוריסטית מבריקה - שילוב של עברית סלנג לעיברית תיקנית..החלפת דמויות של שחקנים...

היה מאוד מאוד מהנה.

* בבלוגים של התלמידים תוכלו לקרוא ולהגיב על ההמלצה שלהם להצגה.

יש לנו תיש...

חשבתם פעם איזה כיף זה לראות את כל הכיתה רוקדת, צוחקת? כל מי שהשתתף איתנו בשיעור "רוקדים עם שוקי" , יכול לחוש את ההרגשה המדהימה הזו. תחושה של סיפוק אדיר, שהצלחת לגרום לכיתה להיות מאוחדת,להרגיש טוב, לחייך וליהנות באמת.

(תוכלו לזהות בתמונות גם אותי? רמז...אני זו בלי הנעליים:))